אחת האמירות הידועות של אלברט איינשטיין היא ״אם אתם רוצים שהילד שלכם יהיה חכם – ספרו לו אגדות. ואם אתם רוצים שהוא יהיה גאון – ספרו לו עוד אגדות״.
הרגעים שבהם הורה יושב עם ילד ומספר לו סיפור בעל-פה או קורא יחד איתו בספר, הם חשובים כל כך להתפתחותו הבריאה של הילד הן מבחינה נפשית והן מבחינה שכלית, עד שרופאי ילדים בארצות הברית מעודדים הורים לקרוא לילדיהם כחלק מהחינוך לבריאות הציבור. ההנחיה הזו של רופאי הילדים מסתמכת על מחקרים רבים שביססו קשר חזק בין קריאה בגיל הרך ובין הצלחה (לימודית, חברתית ועוד) בהמשך החיים.
עם התקדמות המדע וחקר המוח, הקשר בין קריאה ומדדים חיוביים בעתיד כבר לא מספק ומדענים ביקשו לדעת איך הקריאה משפיעה על המוח של הילדים.
פרופ׳ הוטון ופרופ׳ הורוביץ-קראוס, יחד עם חוקרים נוספים מבית חולים סינסנטי שבאוהיו, ארצות הברית, הכניסו ילדים למכשירים גדולים שיוכלו לסרוק להם את המוח – ושם… הם הקריאו להם סיפורים. המחקר הזה התפרסם לאחרונה בכתב עת מקצועי לרופאי ילדים בארצות הברית, וקיבל סיקור תקשורתי נאה בניו יורק טיימס.
מכונת MRI. לא מקום אידיאלי לשעת סיפור.
החוקרים ביצעו סריקות fMRI, ובעברית “דימות תהודה מגנטית תפקודי” כדי לסרוק את הפעילות המוחית של 19 ילדים בני 3-5 בזמן שהם שומעים סיפור שמוקרא על ידי מבוגר. החוקרים התמקדו בחלק מסוים באונה השמאית של המוח, שמעורב בעיבוד מילולי ויצירת משמעות. זהו החלק במוח שהופך את המילים שהילד שומע לתמונות בעלות מובן ומשמעות. המשמעות של פעילות גבוהה באזור זה היא דמיון בפעולה.
החוקרים גילו הבדל משמעותי ברמת הפעילות המוחית בין ילדים שהוריהם הקריאו להם סיפורים רבים, ובין ילדים שהקריאו להם פחות סיפורים. כלומר- מי שהיה לו ניסיון רב יותר בשמיעת סיפורים, ובקריאת ספרי ילדים מאויירים, יכול היה לפתח תמונה דמיונית עשירה יותר וחיה יותר, כאשר שמע את הסיפור החדש.
מבחינה לוגית, אין בתוצאות המחקר שום דבר מפתיע- ילד ששומע סיפורים, והופך דרך קבע מילים לתמונות חיות בדמיונו, מאמן את כישורי הדמיון שלו. החידוש של המחקר הוא שהפעם ניתן היה לראות כיצד הדבר מתרחש בתוך המוח.
אז מה עושים עם כל המידע הנפלא הזה?
1. קוראים. קוראים עוד ועוד ספרים.
2. מספרים לילדים סיפורים בעל-פה. כשילד שומע סיפור בעל פה ואין לו ספר תמונות שבו הוא מסתכל, הוא מתאמץ מעט יותר על מנת לדמיין בראשו את התמונות המסופרות. אפשר לעזור לילדים הקטנים יותר לדמיין את מה שמסופר (באמצעות מחוות ידיים וכדומה).
3. הקפדה על קצב קריאה איטי. כאשר קוראים סיפורים לילדים (במיוחד כאשר אנו קוראים את אותו הסיפור בפעם האלף) יש לעיתים פיתוי להגביר את קצב הקריאה על מנת לסיים את הסיפור במהירות. המחקר המתואר כאן מראה כי בזמן שההורה קורא לילד, הילד עובד קשה בהפיכת המילים לתמונות. כדי שהוא יוכל לעשות את העבודה הזו, הילד צריך את השהות המספיקה עם כל תמונה מסופרת. קצב הקריאה לילד צריך להיות כזה שתואם את הקצב שנדרש כדי לדמיין את ההתרחשות המסופרת בדמיון.
קרדיטים:
Brain picture" by Allan Ajifo
מכונת MRI
השאר תגובה