מחקר חדש מוכיח את הכוח של אמנות ויצירה להפחית מתח.
דמיינו שאתם הולכים לרופא לבדיקות תקופתיות. הוא מסתכל על הגליון הרפואי שלכם, מהנהן לעצמו, ואז שואל אתכם על שגרת חייכם. וכן, אתם מספרים לו על העבודה הלחוצה, על תחושת המתח והצורך להספיק הכל בבית, בעבודה, בזוגיות.
הרופא בתגובה מחייך, ואומר שבהתאם לתוצאות הבדיקות, אם אתם לא רוצים להגיע למיון בשנים הקרובות עם התקף לב או איזו מחלה אחרת, הוא ממליץ שתתחילו בטיפול מונע. ואז, במקום לרשום תרופה להפחתת לחץ הדם, הרופא מורה לכם להתחיל לצייר, פעמיים ביום, לפני או אחרי האוכל.
מופרך? לא כל כך.
מחקר חדש שבוצע בארצות הברית על-ידי חוקרים מאוניברסיטת דרסקל, ונסקר גם בפורבס, בדק את ההשפעה של פעילות יצירתית על האדם. מחקרים רבים כבר עשו זאת לפני כן, וההשפעה החיובית של פעילות הבעה ויצירה (בין אם מדובר בכתיבה, מוזיקה, אמנות פלסטית, תנועה או משחק דרמתי) על נפש האדם ידועה ומוכרת ומבוססת כבר שנים רבות. החידוש שבמחקר זה הוא שהחוקרים לא הסתפקו בראיונות ושאלונים כדי לברר את המצב הנפשי של הנבדקים, אלא בדקו גם את רמות הקורטיזול בגופם. מבחינה זו מחקר זה שייך לגל החדש של מחקרים שמשתמשים בטכנולוגיה רפואית מתקדמת כדי לקבל תשובות מעמיקות יותר ומבוססות יותר בנושאים הקשורים לאמנות, יצירתיות, והתפתחות האדם.
במחקר נבדקו קבוצה של 40 נבדקים שהתבקשו לעסוק באיזושהי פעילות אמנותית חופשית במשך 45 דקות (ציור, פיסול וכו'). לפני תחילת הפעילות ובסיומה, החוקרים נטלו דגימות רוק מהנבדקים, ונבדקו בהם רמות הקורטיזול. הקורטיזול ידוע גם כ"הורמון דחק", והימצאותו בדם מצביעה על מצב נפשי וגופני של מתח. הורמון זה חשוב מאוד לתגובות הישרדותיות, אך הימצאותו בדם באופן כרוני, כמו שקורה אצל רבים בעידן המודרני, פוגעת בהתפתחות ועשויה להוביל למחלות גופניות. החוקרים מצאו כי כ75% מהנבדקים דיווחו על הפחתה בתחושת המתח ובמקביל גם רמת הקורטיזול בגופם ירדה בעקבות הפעילות היצירתית.
תוצאות המחקר כמובן רחוקות מלהפתיע. בקליניקה, כאשר מטופלים מתמסרים לפעילות יצירתית, אם זה בכתיבת סיפורים יצירת קומיקס או בעבודה אחרת עם צבעים וחומרים פלסטיים, אני יכול לראות כיצד משהו בהם נרגע, משהו שקט. האפשרות ליצור, להיכנס אל המרחב היצירתי, שבו מותר לך ללכת בעקבות הדמיון ולחוש בטוח, היא גורם מרפא מאין כמוהו.
מה אפשר ללמוד מהמחקר הזה? שלפעילות יצירתית יש השפעה מרגיעה ממשית על הלך הרוח ועל הגוף. פעילות יצירתית היא לא מותרות של אנשים שיש להם המון זמן פנוי, אלא זו פעילות חיונית לשמירה על גוף ונפש בריאים. ואולי לפני שקובעים פגישה עם רופא המשפחה, כדאי לקבוע פגישה עם המחברת, או המכחול.
לפני 15 שנה קבלתי מהרופא שלי הוראה דומה לזו , ליצור ולצייר כל הזמן.
אחת התרופות הטובות שאני לוקחת. ממולצת באהבה לכולם
אמנות היא באמת התרופה הטובה ביותר. ואני שמח לשמוע שאת מתמידה.
יואב, תודה! מאמר מקסים וחשוב.
תודה לך.
לי זה עזר מאוד גם לנצח את הסרטן..
וואו. ברכות ורפואה שלמה, ראשית כל, ותודה על השיתוף.
לאחרונה אני שומע על שימוש במיינפולנס כדרך להתמודדות עם הקושי הפיסי של טיפולי כימותרפיה, ופעילות אמנותית עשויה לשמש באותה הדרך, מבחינת הפחתת המתח (ומכאן הפחתת הקורטיזול בדם וכו'). לדעתי לפעילות האמנותית יש ערך מוסף מעבר למה שהתגלה במחקר. פעולת היצירה (ולא משנה איזו יצירה- באמנות פלסטית או בכתיבת שירים או פרוזה או מוזיקה או מחול) מחברת אותנו אל היצירתיות שלנו והויטאליות שלנו. במילים אחרות- היא מעוררת אותנו לחיים. העיסוק ביצירה ובתכנים שחשובים לנו, מחבר אותנו לערכים שלנו ולנקודות הכוח שלנו. במילים אחרות- פעילות יצירתית עוזרת לנו להתחבר בצורה עמוקה ל'למה' שלנו. וכמו שאמר ניטשה- אדם שיש לו 'למה'- יוכל לשאת כל 'איך'.
גדול! ניסיתי על עצמי את קסמי היצירה.חדוות היצירה עובדת על מצב הרוח, אנרגיות חיוביות, התלהבות…. לא זקוקים לתרופות, אולי גם שוכחים עליהם.
נפלא. המשיכי.
לכתיבה יש כוח מרפא
לציור יש כוח משחרר נפש
אני מדריכה לכתיבה ואת תחילת דרכי החלתי בלשחרר חסימה מיצירה. כל שצריך הוא לצייר 5 דקות כל בוקר או לפחות במהלך 24 השעות של היממה. מניסיון אני יותר ויותר מאושרת ומסופקת
השילוב בין ציור וכתיבה הוא מעניין. הרבה פעמים החסימה של הכתיבה נובעת מהמבקר הפנימי. התפיסה השלטת היא כי אמנות פלסטית פועלת יותר על המוח הימני, ואז הכתיבה נעשית זורמת יותר, ומשתחררים דברים שלא היו נוצרים תחת שליטתו של המוח השמאלי.