טיפול במבוגרים
חיי האדם מלווים במפגש מתמיד עם קונפליקטים פנימיים, תחושות כאב, ולעיתים תחושת זרות כלפי עצמנו. על פי רוב, אנו מצליחים להתמודד עם הקשיים שאנו נתקלים בהם בהצלחה זו או אחרת, ולהשאיר את הראש מעל המים. אבל מגיע רגע, לרוב עם התעצמותו של איזשהו כאב שנמשך זמן רב, תסכול או תחושת תקיעות בחיים, שבו אנו מכירים בכך שאיננו חיים את החיים שאנו רוצים לחיות, וחשוב מכך – שאיננו מסוגלים לעשות את השינוי לבדנו. הרגע בו אנו מחליטים לפנות לטיפול רגשי הוא הצעד הראשון, והחשוב ביותר בתהליך השינוי, משום שהוא מסמל את ההכרעה האישית להפסיק את מעגל הסבל.
מדוע כל-כך קשה לעשות את השינוי לבדנו, ומדוע אנו נזקקים לאדם זר שאיננו מכירים? המקור לפער בין החיים שלנו והחיים שאנו רוצים לחיות, בין מי שאנחנו יכולים להיות, והדמות שמביטה אלינו מהמראה, טמון ברבדים עמוקים בנפש, שלעיתים קרובות אינם מודעים, ואינם נגישים לנו. כפי שאנחנו מכירים היטב את פנינו אך לא יכולים לראות את החלק האחורי של הראש שלנו, כך נמנע מאיתנו להכיר את אותם קומפלקסים לא-מודעים שמשתלטים עלינו ומנווטים את חיינו, ואנו זקוקים למפגש עם אדם אחר שיוכל לראות ולשקף לנו חזרה את אותם דפוסים עמוקים והשפעות חיצוניות שנדמות לנו בטעות כחלק מעצמנו.
במילים אחרות, כמו שספר מתעורר לחיים כשקורא נאמן קורא בו וחש את מה שחבוי בין השורות אך מניע את העלילה, כך התובנה שלנו לגבי עצמנו זקוקה לאדם אחר, קשוב רגיש ומיומן, שמחפש את המשמעויות העמוקות שמאחורי בחירות חיינו, ההתנהגויות החוזרות והסימפטומים מהם אנו סובלים, ויוכל לעזור לנו לאתר את קצוות חוטי חיינו כדי שנוכל לטוות מהם את החיים שהנפש שלנו מבקשת.
לאנליטיקאי ג׳יימס הוליס יש אמרה שאנו מגיעים לטיפול רגשי כש״האוייב הכי גדול שלנו הוא מי שהפכנו להיות״. כלומר, מי שעומדת בדרכנו זו הדמות שעיצבנו בעצמנו כדי להתמודד עם קשיי החיים המוקדמים. הוליס מתכוון לומר שאותם דפוסים והגנות, שהיו בעבר הכרחיים לעמידה בציפיות הורינו או להשתלבות בחברה, הפכו למכשול בדרכנו להתפתחות אישית אמיתית. במילים אחרות, אנו כלואים בסיפור ישן, שמונע מאיתנו לדמיין ולפתח לעצמנו סיפור חיים חדש.
על-כן, טיפול רגשי מתמקד לא רק במציאת הסיבות החיצוניות והפנימיות לקשיים שלנו, אלא בגילויו וחשיפתו של העצמי האמיתי והאותנטי שלנו. אותו עצמי אמיתי, השורש של יישותנו, הוא בעל אנרגטיות, יכולת יצירתיות ותושיה. לכן במהלך העבודה הטיפולית נעשה שימוש בדמיון ויצירתיות ככוחות המניעים את התחדשות החיבור אל עצמנו.
על אף שמנסיוני פגישות פנים אל פנים במרחב הבטוח של חדר הטיפול הן האפקטיביות ביותר, אני מקיים גם פגישות בשיחות וידאו, בהתאם לצורך.